לזכרה של שני גבאי
שני עם לב – רך, פתוח, ונוכח תמיד.
שני היתה טובת לב במובן העמוק והאמיתי של המילה – ידיה היו מושטות לעזרה, עיניה ראו את מי שבשוליים, וליבה ידע לאהוב בלי תנאים.
היא היתה נוכחות של אור בכל מקום שבו הלכה – מישהי שהשפיעה בשקט, בחיוך, במילה טובה.
העולם מרגיש ריק יותר בלעדיה.
היקום איבד נשמה נדירה – כזו שלא מחליפה צבעים עם הרוח, אלא נשארת מי שהיא, גם כשהדרך קשה.
אנחנו מתגעגעים. כל כך.
שני, את תחסרי לנו לעד.